1. השכנים הבדואים נכנסו לחצר מעוז הקטנה באופן די חופשי. החברים ובעיקר החברות לא אהבו זאת בלשון המעטה (גם זכרו את אשר אירע בתל-חי בי"א באדר תר"פ 1920). אלא שהשלטון הבריטי דרש שנאפשר לרופא לטפל בחולים בדואים במרפאת מעוז. עלון "לחברים" מיום 17.2.42 מספר שבעצה אחת עם ד"ר כוהנן הוחלט להקים אוהל המתנה לחולים מחוץ לגדר הקיבוץ, עד שתבנה מרפאה לטפל בהם מחוץ למחנה. בידיעה מוסבר שאת רוב החולים מבקר ד"ר כוהנן במאהלים שלהם (היה לו אופנוע סירה) ורק חולים קשה יבואו עם מלווה אחד לשעה שנקבעת מראש. הכתבה נכתבה לפני שהאוהל הוקם, לא ברור אם פעל ההסדר. אחרי כשנתיים הוקמה המרפאה בעזרת מימון מהבריטים). יפתח אופק (12:50 28/01/2021)
חברים ושכנים (בדווים) ליד מודעה על המלחמה במלריה.
משמאל: נפתלי פרח.