1. סימון השדה למטוסי הריסוס. גידול הכותנה בארץ (במאות אלפי דונם) חייב פתרון לנושא הדברת המזיקים בצורה מהירה שלא תפגע במערכת ההשקייה. הפתרון, ריסוס מהאוויר (עד אז בגידולי שדה וירקות נסע טרקטור עם מרסס בין השורות) כדי שהטייס ידע מה רוסס והיכן להיכנס ביעף הבא, עמדו שני דגלנים בכל קצה של השדה.ונפנפו בדגל. ואחר מדדו כ 20 מטר לסמן למטוס את הכניסה ליעף הבא. כמובן שהדגלנים זכו למנות נכבדות של פרטיון (חומר ריסוס חזק ורעיל) שירותי הבריאות הקימו קול זעקה. ומסוף שנות ה-60 סומנו כל השדות בשלטים מפלסטיק או ביריעות ברזנט (כמו בתמונה), על כל שלט מספר בגודל של מטר על 0.7 מטר. לכל שלט היה רקע מצבע שונה לעזור לטייס לזכור היכן עליו להיכנס ביעף הבא. בקיבוץ התלוננו על רעש המטוסים החל מאור ראשון המתרוממים מעל לקיבוץ בסיבוב לכניסה חוזרת אל השדה, ומה שיותר חמור ענן הריסוס, שהיה מגיע אל בתי הקיבוץ. הבעיה נפתרה בראשית שנות ה-90 כשהפסיקו לגדל כותנה. יפתח אופק (06:48 11/05/2021)