באלבום התמונות של קיבוץ מעוז חיים עשרות אלפי תמונות חבריו ילדיו ונופיו. האלבום הוא סיפורם של אנשים המודעים להיסטוריה שבעשיתם ומתעדים אותה. האלבום הוא גם ארכיון המקום, המתעד בתמונות את דברי ימיהם. משדה קוצים הנחרש לראשונה כשלידו בדואים משתאים, הפיקוסים כשתילים רכים, ועד מפעלי תעשיה גדולי מימדים. אל ששת נושאי האלבום, הנך מוזמן להכנס, כלאלבום משפחתך.
מרבית התמונות מצילומי אביטל דפנא, דרורה גפני ואריה גנתון. וכן מאלבומי משפחת אורי ואייל יפה, נפתלי פרח ואחרים. מיון ועריכה, יפתח אופק.
תודה ל"בית יגאל אלון", ביוזמתם בוצעה סריקה דגיטאלית של תמונותינו. באוניברסיטת הארווד, ארה"ב.

04.07.22
עדר הצאן נודד לשטחי מרעה רחוקים. הרעיון לגדל במעוז צאן לחלב (ולבשר וצמר) מתבסס על מרעה טבעי (זול) בגבעות ובנחלים ליד הירדן ובבריכות הדגים. אלא שבקיץ נגמר המרעה הירוק והעדר מתחיל לרעות על השלפים (בשדה אחרי קציר החיטה יש גרעינים שנשפכו מהשיבולים וקצת קש - את זה אוכלות הכבשים). כשנגמר האוכל על השלפים שליד מעוז, נודדים רחוק מאוד. ב"לחברים" מיום 7.10.1945 מסופר שהעדר חזר (לקראת עונת ההמלטות) מהמרעה בשלפים בבקעת יבנאל. באוגוסט העדר הלך לילה שלם עד קיבוץ גשר (הישנה), נח שם יום והמשיך דרך מנחמיה עד בקעת יבנאל. שם התארחנו (רועה אחד בסבב) בבית אחד האיכרים. חודשיים רעה שם העדר ובאוקטובר חזר. בשנות המדינה כבר הלכנו קרוב יותר; למעוז היו 2000 דונם ליד יזרעאל עד אמצע שנות ה 60. ו 1000 דונם ליד מחנה גדעון, שם רעה העדר כל הקיץ. ב"לחברים" מיום 31.8.62 מדווח שהעדר הלך לילה שלם עד קיבוץ יזרעאל, שם הוכנה לו מכלאה עם מים, ולמחרת יצא לשלפים של מעוז. לשטחי הפלחה של מעוז שם קראו "זרעין" ע"ש הכפר הערבי שהיה ליד קיבוץ יזרעאל. במסע הליילי הזה גם אני השתתפתי (סיימתי יב). לווינו בג'יפ ובחמור. לרעות בשלפים זה נחמד; מ 4 עד 8 בבוקר העדר מפוזר יפה וכולן אוכלות. כשהשמש עולה הן מתכנסות במעגלים ומפסיקות לאכול. תפקיד הרועה לפזר אותם כדי שימשיכו לאכול. בצהרים חוזרים למכלאה.
שם התמונה: עדר הכבשים נודד לשטחים רחוקים
(יפתח אופק) 06.06.22
בית הביטחון במושב בית יוסף. קצת על המושב: הוקם כחומה ומגדל ב-9.4.37 ע"י ארגון מושבי הצפון. נקרא ע"ש יוסף אהרונוביץ (עסקן ציוני, עיתונאי ומראשי מפא"י של שנות ה 20-30). הבניין נבנה מבטון ב-1942 ושימש כגן ילדים, בית ספר לילדי המקום ובית תרבות ומזכירות. המתיישבים ברובם היו סובוטניקים (רוסים שומרי שבת). במלחמת העצמאות המושב הותקף ע"י כוח עירקי שאף הפגיז כמה ימים את המושב. נגרם הרס רב אבל הכוח העירקי נהדף ובניין הביטחון נשאר עומד. בימי המלחמה הועברו הנשים והילדים לבוסתן הגליל ואחרי המלחמה הגברים הצטרפו אליהם והמושב ננטש (כמעט כליל). בראשית שנות ה-50 אוכלס מחדש ע"י יוצאי כורדיסטאן, ולידו הוקם (1952) מושב ירדנה. בניין הביטחון חזר לתפקד כבית ספר מקומי לשני המושבים. בשנות ה-80 עברו הילדים ללמוד בשדה אליהו ובבית ספר "בוסתן" במעוז והבניין ננטש וכך הוא עד היום (2022).
שם התמונה: בית הבטחון במושב בית יוסף
(יפתח אופק)

למעונינים בעדכון על תמונות החודש, תגובות חדשות,
ותמונה חדשה, אנא מלאו שם ודוא"ל: